תביעות נזיקיות בין בני זוג
מערכות יחסים הן דבר מורכב, ולעיתים הפגיעה מתרחשת דווקא בין בני זוג. במצבים מסוימים, ניתן להגיש תביעות נזיקיות על לשון הרע, ניכור הורי, סרבנות גט או הפרת הבטחת נישואין. מדובר בעילה לפיצוי כספי שמטרתה להתמודד עם הנזק שנגרם. מאמר זה מסביר מהן העילות הנפוצות וכיצד להתמודד עם הליך מורכב זה בעזרת עורך דין מומחה.
לשון הרע בין בני זוג
בחלק לא קטן מהליכי הגירושין, ישנה התמודדות עם לשון הרע מצד מי מבני הזוג. הוצאת דיבה משמעותה פרסום דבר כלשהו אשר עשוי לפגוע בשם הטוב של האדם, בפרנסה שלו וכיו"ב. ככל ומדובר באמירות אשר נאמרו במסגרת הדיונים בערכאות המשפטיות, לא תקום עילה לתביעה. הסיבה לכך היא כי סיטואציה זו מוגנת בחוק על מנת שבעלי הדין יוכלו לנהל את ההליך המשפטי בצורה אמיתית ולא יחששו להציג טענות כלשהן מפאת סיכון לתביעה בגין הוצאת דיבה.
לעומת זאת, כאשר הדברים הפוגעניים נאמרים בשיחות עם משפחה או חברים וכן, בפרסום ברשתות החברתיות, בהחלט יכולה להיות עילה לתביעת לשון הרע. כך גם במקרה של תלונת שווא במשטרה אשר הוגשה כדי להתנקם בבן או בבת הזוג. חשוב לדעת, כי השאלה האם פרסום מסוים מהווה הוצאת דיבה נבחנת באופן אובייקטיבי. קרי, האם האדם הסביר היה נפגע באותן הנסיבות ואין די בכך כי בן או בת הזוג נעלבו מהדברים באופן סובייקטיבי. מנגד נאמר כי החוק מאפשר קבלת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע ללא הוכחת נזק (עד לתקרה מסוימת) כלומר, כי ניתן להסתפק בהוכחת רכיבי העילה בלבד כאשר יש קושי להוכיח את היקף הנזק שנגרם.
ניכור הורי
כאשר הורה אחד מסיט באופן סיסטמתי את ילדיו נגד ההורה האחר, ללא שיש לכך הצדקה אובייקטיבית, מדובר בניכור הורי. לתופעה זו תוצאות קשות שהרי בעקבות ההסתה החוזרת ונשנית, הקשר בין ההורה המנוכר לילדים נפגע מאוד ולעיתים, עד כדי מצב של סרבנות קשר. כלומר, מגיעה העת שבה הילדים מסרבים לפגוש את ההורה המנוכר ולעיתים קרובות, במקביל, הם מפתחים תלות לא בריאה בהורה המנכר.
עם הגידול בממדיה של תופעה זו הגיעה גם ההבנה אודות הנזק שהיא גורמת וכי ראוי שנזק זה יהיה בר פיצוי. לכן, בשנים האחרונות, בתי המשפט לענייני משפחה מכירים בתביעות נזיקין בגין ניכור הורי במסגרת עילה של הפרת חובה חקוקה. על כן, כאשר הוכח שזהו אכן המצב, הם מורים להורה המנכר לשלם פיצוי כספי להורה המנוכר בגין הנזק שגרם לו הניכור ההורי. כמו כן, כאשר ההורה המנכר מסכל את זמני השהות, הוא חשוף לסנקציה כספית ככל שמדובר בעניין חוזר.
סרבנות גט
ידוע כי מעמדו של מוסד הרבנות אינו כשהיה בעבר. יחד עם זאת, עדיין מרבית הזוגות מתחתנים כדת משה וישראל. בבואם של בני הזוג להתגרש, דורש בית הדין הרבני את הסכמת שניהם. על כן, אם אחד מהם אינו מוכן, נוצר מצב של סרבנות גט. זוהי כמובן פגיעה מהותית מאוד בזכות לכבוד ולחירות, כאשר בעל או אישה כלואים בנישואים לא להם בשל סירובו של הצד השני להתגרש. בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בכך כי זו פגיעה ברת פיצוי, הן בשל הנזק הנפשי שהיא גורמת והן בשל הנזק הממוני.
על כן, מסורבי גט יכולים להגיש תביעה נזיקית נגד בן הזוג הסרבן בעילה של רשלנות. על פיה נטען כי ישנה חובת זהירות בין בני זוג במסגרתה עליהם לנהוג בצורה סבירה זה כלפי זו וסרבנות למתן גט אינה התנהגות שכזו. כמו כן, היה והרבנות חייבה את הסרבן לקבל או למסור גט, ניתן להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה גם בעילה של הפרת חובה חקוקה. גובה הפיצוי משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, לרבות משך הזמן של סרבנות הגט, הסיבות לה, האם היא פגעה באמת ביכולתו של מסורב הגט להמשיך בחייו ועוד.
הפרת הבטחת נישואין
תביעה נזיקית נוספת בין בני זוג היא בשל הפרת הבטחת נישואין. להבדיל מהתביעות האחרות שסקרנו, שם רואים בתי המשפט באופן ברור את הנזק כבר פיצוי, במקרה זה יש דיסוננס מסוים. התערבות בסיטואציה מעין זו היא פגיעה גדולה בחירויות הפרט, שהרי, לכל אדם נתונה הזכות לסגת מהצעת נישואין ולהחליט להיפרד מבן הזוג. מנגד, מבינים הם כי הסתמכות על הצעת נישואין יכולה בהחלט לגרום לנזק ממוני ונפשי כאחד.
האיזון הושג על ידי כך כי סכום הפיצוי שיפסוק ביהמ"ש הוא ביחס ישיר להיקף הנזק שהצליח הנפגע להוכיח. למשל, הוצאות חתונה כנזק ממוני ופגיעה בסיכוי להינשא בשל מנטליות החברה ממנה מגיע הנפגע, כנזק בלתי ממוני. הזכות לפיצוי מתבססת על דיני החוזים, כאשר הצד שהציע נישואין הפר את החוזה בעת שנסוג מהצעתו.
————————————————————————————————–
האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם. כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר , עוסקת בדיני המשפחה והוצאה לפועל בכל שאלה ניתן לפנות לטל' 050-2592500
או לפנות במייל – yaeladarlawoffice@gmail.com