הרי את מקודשת לי

תורתנו מייחסת חשיבות גדולה מאד לטקס הנישואין והקידושין ולא סתם נאמר: "כי יקח איש אישה ולא אישה איש, מפני שדרכו של איש לחזר אחרי האישה שלוקחה ממנו, כאדם המחזרעל אבדתו שנאבדה לו".

חוק שיפוט בתי דין רבניים {נישואין וגירושין} תשי"ג – 1953, קובע לפי סעיף 2: "נישואים של יהודים ייערכו בישראל על פי דיני ישראל", הנישואין במדינתנו הם נישואין דתיים ולכן הסמכות להשיא ולגרש היא סמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים.

גם אם החלטתם להינשא שלא דרך הרבנות תיקון פקודות הנישואין והגירושין קובע כי מי שלא ירשום את נישואיו עובר למעשה עבירה פלילית ויכול להישלח למאסר לשנתיים ימים.

היכולת להינשא שלא דרך הרבנות הראשית היא בדרך של נישואין פרטיים, מספיק שיש שני עדים ששומעים את הביטוי "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל" שהנישואין יהיו תקפים, אך על מנת שלא ליצור תוהו ובוהו כגון "מתחתנים סדרתיים" על הנישואין להיות רשומים במשרדי הרבנות ובמשרד הפנים.

כאמור, טכסי הנישואין והגירושין הינם בסמכותם הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל וכל טכס כרוך בכמה וכמה שלבים, הנישואין כרוכים ברישום לנישואין במשרדי הרבנות כאשר עריכת טכס החופה והקידושין נעשים על ידי רב אשר הוסמך להשיא על ידי הרבנות ולאחר מכן מנפיקים לצדדים תעודת נישואין שעמה הולכים למשרד הפנים ונרשמים כנשואים ובמעמד זה יכולה האישה להחליף את שם משפחתה ו/או להוסיף את שם משפחתו של הבעל לו נישאה.

אף טכס הגירושין הינו בעל שלבים כאשר בשלב הראשון מגיעים לבתי הדין עם הסכם גירושין מאושר על ידי בית משפט ו/או שמבקשים לאשרו בבית הדין, הדיינים אכן מבררים על ידי קריאת שמות הצדדים כי אכן הצדדים הם אלו אשר מתגרשים איש מאשתו ולסיום מוזמנים הצדדים לבצע את טכס הגירושין שבו אומר האיש לאישה "מגורשת, מגורשת, מגורשת" ואילו הדיינים עונים ואומרים לה…………"הרי את מותרת לכל אדם מלבד ל"כהן".

טכס החופה והקידושין הינו טכס חשוב מאד מההיבט הדתי ולכן חשוב מאד שיבוצע על ידי רב שהוכשר לביצוע טכסים אלו ואם כבר החלטתם להינשא כדת משה וישראל, עשו זאת באופן הראוי ופנו לבתי הדין המוסמכים לעסוק בטכסים אלו.

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם.
כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר, מומחית לדיני המשפחה.
בכל שאלה ניתן לפנות לטל' 050-2592500 או לפנות במייל – yaeladarlawoffice@gmail.com