עריכת צוואה

המילה "צוואה" מעוררת אצל אנשים רבים אסוציאציה לא נעימה ומחשבה על מוות, נכון, צוואה למעשה הופכת ברת תוקף לאחר מותו של המצווה ומכאן נובע הקשר האסוציאטיבי, במאמרי זה העשה קצת סדר בבלגאן והבהיר נקודות רבות שמעלות שאלות רבות:

ראשית, וחשוב מאד לדעת שבמידה ואדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה, יחולק עזבונו על פי חוק הירושה.

חשיבות רבה לצידה הצורני של הצוואה ומכמה טעמים:

• הטעם המשפטי.
• מהטעם שהנפטר אינו עימנו עוד ועל כן לא ניתן לברר כוונתו.
• ערובה לכך שהמצווה ידע את מעשיו, שדעתו הייתה צלולה והצואה נחתמה בגמירות דעתו.

מהן צורות הצוואה?

1. סעיף 19 לחוק הירושה – צוואה בכתב יד.
2. סעיף 20 לחוק הירושה – צוואה בעדים .
3. סעיף 22 לחוק הירושה – צוואה בפני רשות.
4. סעיף 23 לחוק הירושה – צוואת "שכיב מרע" – צוואה שבעל פה.

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה הנערכת ע"י בני זוג במשותף, במסמך אחד או בשניים, ובה קובעים בני הזוג הוראות זהות שיחולו על שניהם, בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף והפרטי של כל אחד מבני הזוג לאחר פטירת כל אחד מהם.
הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים והילדים הלא משותפים (במקרה של נישואים שניים) את העיזבון.
בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות וההסתמכות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם את בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג צוואה הדדית נועדה למעשה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי.

חשוב מאד לציין כי עימות כזה בן הילדים לבן הזוג הנותר בחיים עשוי להיות ממשי וכואב מאד וכאשר מדובר בנישואין שניים החשיבות היא כפולה ומכופלת.

חשוב לזכור כי  העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדיו הן מהנישואים הראשונים והן מהשניים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים וללא כל דאגה כי יושלך לרחוב בגיל מבוגר.

כפי שתואר לעיל, חשוב שעריכת צוואה הדדית והוראותיה תנוסח כראוי ע"י עורך-דין, הן כדי שכתב צוואה הדדית ינוסח לפי הוראות החוק והן כדי שהניסוח יהיה ברור וחד משמעי לגבי דרך העברת הנכסים לכל יורש ויורש. חשוב כמובן שכתב צוואה ייחתם בפני שני עדים שאינם יורשים את המצווים ואין להם כל חלק בעיזבונם, וחשוב לא פחות להפקידה במשרדו של הרשם לענייני ירושה.