משלם מזונות גבוהים?
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 קובע כי אפוטרופסות ההורים כוללת גם חובות וגם זכויות של ההורים כלפי ילדיהם וחובתם היא לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת על נכסיו, וניהולם.
גם סעיף 323 לחוק העונשין מטיל עלינו כהורים חובה לזון את ילדינו ולספק להם את כל צורכי מחייתם, לדאוג לבריאותם וכמובן כמובן לא להזיק ולהתעלל בהם.
כאשר צדדים מבקשים להתגרש אחת מהסוגיות העולות בהכנת הסכם גירושין או בהתנהלות בבתי המשפט לענייני משפחה היא סוגיית גובה דמי המזונות שבהם יישא האב בגין הזנת ילדיו.
חוק תיקון דיני משפחה – מזונות, תשי"ט- 1959 מסדיר את הדין החל על מזונות ילדים – קטינים כלומר הדין היהודי, הנוצרי, השרעי וכו' כלומר אב יחוייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו.
במקרה שלנו כיהודים חל על האב הדין העברי שבו למעשה עד גיל 6 מוטלת על האב חובת מזונות "אבסולוטית" ולאחר מכן הוא מחויב רק בצרכים ההכרחיים של הילדים, כאשר מלבד הצרכים ההכרחיים שבהם חב האב יתרת הצרכים תחולק בין האם לאב בחלקים שווים.
בנוסף, מחוייב האב לשלם את מדורם של הילדים כלומר יישא האב כאשר מדובר בילד אחד ב33% מערך שכר הדירה או המשכנתא, כאשר מדובר בשני ילדים יישא האב ב- 40% ובשלושה ומעלה יישא האב ב 50%.
לאחר שהגיעו צדדים להסכם גירושין אם בדרך של גישור ואם בדרך של התדיינות משפטית ושם נקבע גובה המזונות בהם יישא האב בגין ילדיו ישנם מצבים בהם מבקש האב מבית המשפט למעשה "לפתוח את ההסכם עליו חתם" ולהפחית לו את גובה המזונות אותו הוא משלם.
בקשה שכזו מוגשת בדרך כלל כ"תביעה להפחת מזונות" והנטל על המבקש הוא להוכיח כי חל "שינוי נסיבות מהותי" ביכולת ההשתכרות שלו ולפיכך הוא מבקש הפחתה.
הוכחת שינוי נסיבות אינה פשוטה ומרבית התביעות נדחות ו/או שההפחתה אינה משמעותית כל כך לכן על השינוי המהותי להיות כבד משקל ומתמשך ושלא יכל האב לצפותו עוד קודם.
על מנת להפחית את גובה המזונות נדרש המבקש להוכיח כי עקב השינוי המהותי שחל אצלו אין בידו יכולת להמשיך ולשלם את גובה המזונות עליו התחייב ולכן הוא מבקש מבית המשפט שלא להשאיר על כנו את פסק הדין (הסכם הגירושין שקיבל תקוף) ומבקש לשנותו.
תביעה להפחתת מזונות היא לא פשוטה אם כי קרו מקרים ששופטים נענו לבקשת ההפחתה, חשוב לא פחות להדגיש כי בתי המשפט בוחנים את הכנסות הצדדים לא על פי ההכנסות בפועל אלא על פי פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מהצדדים ויש בידם את הסמכות לפסוק מזונות לא רק מהכנסה אלא גם מרכוש.
האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם.
כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר, עוסקת בדיני המשפחה והוצאה לפועל בכל שאלה ניתן לפנות לטל' 050-2592500
או לפנות במייל – yaeladarlawoffice@gmail.com